רוחיש

意第緒語

詞源

源自 רוח (ruekh) +‎ ־יש (-ish)。

形容詞

רוחיש (rukhish)

1. 精神的，靈魂的

變格

變格：רוחיש

表語					רוחיש rukhish
格	陽性	中性			陰性	複數
		不定	定	後置/名詞化
主格	רוחישער rukhisher	רוחיש rukhish	רוחישע rukhishe	רוחישס rukhishs	רוחישע rukhishe	רוחישע rukhishe
賓格	רוחישן rukhishn
與格			רוחישן rukhishn		רוחישער rukhisher

近義詞

• גײַסטיק (gaystik)