שן

希伯来语

词源

词根
שׁ־נ־ן

源自原始闪米特语 *šinn-。与阿拉伯语 سِنّ (sinn)、阿卡德语 𒅗 (šinnum)、亚拉姆语 שנא (šinā’)、吉兹语 ስን (sən)同源。

名词

שֵׁן (shén) f (不定复数 שיניים \ שִׁנַּיִם，单数结构态 שֵׁן־，复数结构态 שיני \ שִׁנֵּי־) [类型: קֵטֶל]

1. 牙齿
2. 蒜瓣

变格

שֵׁן的变格

数	单独		带物主代词
	态	词形	人称	单数		复数
				m.	f.	m.	f.
单数	不定	שֵׁן	第一	שיני / שִׁנִּי		שיננו / שִׁנֵּנוּ
	定指	הַשֵּׁן	第二	שינך / שִׁנְּךָ	שינך / שִׁנֵּךְ	שינכם / שִׁנְּכֶם	שינכן / שִׁנְּכֶן
	结构	שֵׁן־	第三	שינו / שִׁנּוֹ	שינה / שִׁנָּהּ	שינם / שִׁנָּם	שינן / שִׁנָּן
双数	不定	שיניים / שִׁנַּיִם	第一	שיניי / שִׁנַּי		שינינו / שִׁנֵּינוּ
	定指	השיניים / הַשִּׁנַּיִם	第二	שיניך / שִׁנֶּיךָ	שינייך / שִׁנַּיִךְ	שיניכם / שִׁנֵּיכֶם	שיניכן / שִׁנֵּיכֶן
	结构	שיני־ / שִׁנֵּי־	第三	שיניו / שִׁנָּיו	שיניה / שִׁנֶּיהָ	שיניהם / שִׁנֵּיהֶם	שיניהן / שִׁנֵּיהֶן

衍生词汇

• משחת שיניים \ מִשְׁחַת שִׁנַּיִם (mishchát shináyim)
• שֶׁנַּבּוּב (shenabúv)
• שֵׁן בִּינָה f (shen biná, “智齿”)
• שֵׁן חָלָב f (shen khaláv, “乳牙”)
• גלגל שיניים \ גַּלְגַּל שִׁנַּיִם f (galgál shináyim, “齿轮”)

参考资料

• H8127, Strong, James (1979年) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “שן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

延伸阅读

• שן在希伯来语维基百科上的资料。维基百科 ^he