שן

希伯來語

詞源

詞根
שׁ־נ־ן

源自原始閃米特語 *šinn-。與阿拉伯語 سِنّ (sinn)、阿卡德語 𒅗 (šinnum)、亞拉姆語 שנא (šinā’)、吉茲語 ስን (sən)同源。

名詞

שֵׁן (shén) f (不定複數 שיניים \ שִׁנַּיִם，單數結構態 שֵׁן־，複數結構態 שיני \ שִׁנֵּי־) [類型: קֵטֶל]

1. 牙齒
2. 蒜瓣

變格

שֵׁן的變格

數	單獨		帶物主代詞
	態	詞形	人稱	單數		複數
				m.	f.	m.	f.
單數	不定	שֵׁן	第一	שיני / שִׁנִּי		שיננו / שִׁנֵּנוּ
	定指	הַשֵּׁן	第二	שינך / שִׁנְּךָ	שינך / שִׁנֵּךְ	שינכם / שִׁנְּכֶם	שינכן / שִׁנְּכֶן
	結構	שֵׁן־	第三	שינו / שִׁנּוֹ	שינה / שִׁנָּהּ	שינם / שִׁנָּם	שינן / שִׁנָּן
雙數	不定	שיניים / שִׁנַּיִם	第一	שיניי / שִׁנַּי		שינינו / שִׁנֵּינוּ
	定指	השיניים / הַשִּׁנַּיִם	第二	שיניך / שִׁנֶּיךָ	שינייך / שִׁנַּיִךְ	שיניכם / שִׁנֵּיכֶם	שיניכן / שִׁנֵּיכֶן
	結構	שיני־ / שִׁנֵּי־	第三	שיניו / שִׁנָּיו	שיניה / שִׁנֶּיהָ	שיניהם / שִׁנֵּיהֶם	שיניהן / שִׁנֵּיהֶן

衍生詞彙

• משחת שיניים \ מִשְׁחַת שִׁנַּיִם (mishchát shináyim)
• שֶׁנַּבּוּב (shenabúv)
• שֵׁן בִּינָה f (shen biná, 「智齒」)
• שֵׁן חָלָב f (shen khaláv, 「乳牙」)
• גלגל שיניים \ גַּלְגַּל שִׁנַּיִם f (galgál shináyim, 「齒輪」)

參考資料

• H8127, Strong, James (1979年) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• 「שן」 in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

延伸閱讀

• שן在希伯來語維基百科上的資料。維基百科 ^he